איך זה ששיר יכול לשנות את היין, כשבכוס לא השתנה כלום? אותם ענבים, אותה חומציות, אותו אלכוהול. ובכל זאת, כמה חוקרים באנגליה ובגרמניה החליטו לבדוק מה קורה כשדביסי, רחמנינוב וצ'ייקובסקי מצטרפים לטעימה.
התשובה הקצרה: כנראה שמשהו קורה. בכמה ניסויים, אותו יין בדיוק דורג חומצי יותר, פירותי יותר או מלא יותר, לפי מה שהתנגן ברקע. התשובה הארוכה מעניינת יותר, וגם קצת פחות מחמיאה לחושים שלנו.
כשדביסי נכנס לכוס
זה התחיל באירוע פתוח לציבור באוקספורד, בסוף 2014. 64 משתתפים קיבלו כוס לבן וכוס אדום, ומולם ניגנו בהופעה חיה שתי יצירות: "גנים בגשם" של דביסי, לפסנתר, ו"ווקליז" של רחמנינוב, לפסנתר וצ'לו. כל מה שהם היו צריכים לעשות הוא לטעום, להקשיב ולדרג (המחקר של ג'ניס וואנג וצ'רלס ספנס).
עם דביסי, שני היינות הרגישו למשתתפים חומציים יותר. גם הלבן וגם האדום. עם רחמנינוב, שניהם נעשו פירותיים יותר. ואם קיוויתם שמוזיקה טובה פשוט עושה יין טעים יותר, אז לא: במידה שבה נהנו מהיין, לא נמצא הבדל של ממש בין שתי היצירות.
ועכשיו ההסתייגות, כי תמיד יש אחת. באירוע עצמו דביסי נוגן תמיד ראשון. בניסוי המשך קטן, 23 משתתפים שמעו הקלטות בסדר מתחלף, וההבדל בחומציות פשוט נעלם. אולי זו הייתה המוזיקה. אולי זה היה הסדר. מי יודע.
זה קורה רק לחובבנים? לא בדיוק
קל להניח שזה קורה רק למתחילים. אז אותם חוקרים הלכו למקום הכי פחות חובבני שיש: כנס בינלאומי של תעשיית היין, ב-2016. 154 טועמים, 138 מהם עובדים במקצועות של יין, ולחצי מהם 16 שנות ניסיון או יותר בטעימות (המחקר).
בסיבוב הראשון הם טעמו שני לבנים, אחד מהם עם מעט מתיקות, לצלילי שתי נעימות. אחת "מתוקה": פעמונים, פסנתר וסינתיסייזר, צלילים רכים ומתמשכים. השנייה "חומצית": חליל צד וקלרינט, צורמת וקטועה.
עם המתוקה, המקצוענים אהבו את היינות יותר, והיין עם המתיקות הקלה אפילו הרגיש להם מתוק יותר. החומצית, לעומת זאת, לא עשתה את היין חומצי יותר. אפילו לחליל צד יש גבולות.
ואז הגיע הסיבוב השני, והוא הכי משעשע. שני שרדונה שיושנו בעץ, פעם עם צלילים דלילים וקטועים ופעם עם נעימה זורמת של כלי נשיפה. עם הצלילים הקטועים, היינות דורגו מלאים יותר, מאוזנים יותר ועם סיומת ארוכה יותר, והטועמים אהבו אותם יותר. את המוזיקה עצמה, אגב, הם אהבו פחות.
כלומר: מוזיקה שלא אהבו גרמה להם לאהוב את היין. ושנות הניסיון? לא שינו כלום. גם כאן החוקרים מודים שהנעימות נוגנו תמיד באותו סדר, ואי אפשר לשלול שגם זה השפיע.
ובמעבדה, בלי תירוצים
באוניברסיטת מיינץ שבגרמניה החליטו לבדוק גם את עניין הסדר. 115 משתתפים, רובם סטודנטים, ישבו בתאים סגורים למחצה עם אוזניות, וטעמו אדום יבש מזן דורנפלדר וריזלינג יבש מכוסות אטומות, בלי לראות מה הם שותים. באוזניות: "ולס הפרחים" של צ'ייקובסקי, ויצירה צורמת בהרבה של אלבן ברג. והפעם חצי התחילו בצ'ייקובסקי וחצי בברג (המחקר).
וההשפעה נשארה. עם צ'ייקובסקי אהבו יותר את מה ששתו. עם ברג היין הרגיש חומצי יותר. ומי שהגדירו את עצמם מבינים במוזיקה? הושפעו לא פחות מכולם.
אז מה הפסנתר עושה לנו בפה?
האמת? עוד לא יודעים. החוקרים ממיינץ מזכירים בעצמם את הביקורת הקבועה על ניסויים כאלה: אולי המוזיקה לא משנה את מה שמרגישים בפה, אלא את הסרגל שבו מודדים אותו. כך או כך, הציון שהיין מקבל זז (שם).
וגם אין פה נוסחה. "צליל חומצי, יין חומצי" נשמע הגיוני, רק שאצל אנשי המקצוע הנעימה החומצית לא עשתה את היין חומצי יותר, ובמיינץ היצירה הצורמת של ברג דווקא כן. ואותה מוזיקה גם לא עושה את אותו דבר לכל יין: הנעימה המתוקה המתיקה רק את היין שכבר היה בו קצת סוכר, ומשני השרדונה, רק את אחד אהבו יותר עם הצלילים הקטועים.
ניסוי קטן לערב הבא
לא צריך מעבדה בשביל זה. רק בקבוק, כוס, ושני שירים שלא דומים זה לזה. טועמים בשקט, שמים משהו רך וזורם וטועמים שוב, ואז מחליפים למשהו צורם וקטוע. בכל לגימה שואלים את אותן שאלות: כמה חומצי, כמה מלא, כמה טעים לי.
ושתי הערות, אחרי יותר מדי מחקרים על זה: משנים רק את המוזיקה (אותו יין, אותה כוס, אותה כמות), ובערב אחר הופכים את הסדר. כבר ראינו שהסדר יודע לעשות תרגילים.
ואם לא הרגשתם כלום, גם זו תוצאה. הניסויים מדדו ממוצעים, ואף אחד מאיתנו הוא לא ממוצע.
והטעם שלכם?
מוזיקה יכולה להזיז את החוויה מלגימה ללגימה. אבל עוד לפני שמשהו מתנגן, אנשים שונים מרגישים את אותו יין אחרת ואוהבים בו דברים שונים, כמו שכתבתי במאמר על המילים שעל תווית היין. מה שעובד למי שיושב לידכם לא חייב לעבוד לכם, גם עם אותו פלייליסט.
MindfulGrape היא אפליקציה בעברית שבונה פרופיל של הטעם שלך ביין. סורקים את התווית, או בוחרים תמונה שלה מהגלריה, ומקבלים ציון אישי שמראה עד כמה היין מתאים לטעם שלך. את המוזיקה כבר תבחרו לבד.
לסריקה עם הטלפון
מקורות (3)
כל העמודים נבדקו ב-16.10.2026.
- Wang, Spence (2015). Assessing the Effect of Musical Congruency on Wine Tasting in a Live Performance Setting. i-Perception 6(3)
- Wang, Spence (2017). Assessing the influence of music on wine perception among wine professionals. Food Science & Nutrition
- Hauck, Hecht (2019). Having a Drink with Tchaikovsky: The Crossmodal Influence of Background Music on the Taste of Beverages. Multisensory Research 32
